גזר דין בתיק ת"פ 39418-04-12

רקע.

בתאריך 25.4.12 הוגש נגד הנאשם כתב אישום. במקביל להגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר הנאשם עד תום ההליכים. בעוד הנאשם עצור, בדיון שהתקיים לפני ביום 21.5.12 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון. על פי המוסכם ביניהם, כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה בעובדות כתב האישום המתוקן, יורשע ובטרם טיעונים לעונש יופנה לשירות המבחן לקבלת תסקיר לעונש, בין היתר משום גילו המחייב תסקיר הואיל והתביעה עותרת לעונש של מאסר בפועל.

אכן כך היה. הנאשם הורשע והופנה לשירות המבחן.

ביום 25.6.12 טענו הצדדים לעונש.

כאן המקום לפרט במה הודה והורשע הנאשם. הנאשם הודה כי ביום 21.4.12 בצהרי היום בביתו שבעיר ראשון לציון, התגלע ויכוח בין הנאשם לאביו. בנסיבות הויכוח התקשר הנאשם למשטרה ודיווח על מקרה אלימות. למקום הגיעו שני שוטרים. הנאשם אמר לשוטרים כי הוא מתכוון לשרוף את אביו, אנשים ברחוב ואת השוטרים אם יפריעו לו, ושהמשטרה והשוטרים על הזין שלו. כמו כן, אמר שיקבור את כל אלה ביחד עם אביו ושיפגע בשוטרים ושזה יבוא בהפתעה.

בעקבות דברים אלה הובא הנאשם לתחנת המשטרה. בתחנת המשטרה אמר הנאשם לאחד משוטרי התחנה "בוא תרביץ, נכון אתה רוצה להרביץ לי, אני אתלונן עליך שהרבצת לי". בהמשך לכך, אמר הנאשם לאחת השוטרות בתחנה "אני אהפוך לכם את זה לחקירת רצח בסוף".

הנאשם הודה כי בעת שאמר הדברים הללו, היה תחת השפעת אלכוהול.

התסקיר.

שירות המבחן הגיש כדרכו המבורכת, תסקיר מפורט, מקיף, יסודי ומעמיק אשר בו פירט כל הנתונים הרלבנטיים לעניין כמו גם מפורט בתסקיר השיקולים ששקל שירות המבחן בטרם מתן המלצתו. סופו של דבר ששירות המבחן המליץ להסתפק בימי המעצר כעונש, ולהעמיד הנאשם במבחן למשך שנה.

מטעמים ברורים לא אצטט דברים מהאמור בתסקיר. אומר אך שמהתסקיר עולה כי לנאשם נסיבות אישיות מורכבות ביותר, אשר מוצבות בבסיס התנהגותו. הוריו של הנאשם גרושים, והנאשם מטיל האשמה בכך עליו. לפי התרשמות שירות המבחן מדובר בבחור צעיר בעל אישיות מורכבת הסובל מבעיות התנהגותיות על רקע בעיות נפשיות וקשיים אישיותיים מגוונים אשר להם מתווסף סף תסכול נמוך. לפי התרשמות שירות המבחן: במצבי מתח ודחק נוטה הנאשם להתנהגות אימפולסיבית בעייתית. אל מול קשייו הרבים הרי שיכולתו של הנאשם להירתם לטיפול אינטנסיבי, ארוך טווח כמו גם יכולתו להיענות לסמכות מקצועית, מצומצמת ביותר, בין היתר, משום ייאוש והיעדר אימון בגורמים מטפלים.

עוד עולה כי הנאשם נוהג לצרוך אלכוהול במינון גבוה כמו להשתמש בסמים באופן קבוע.

בשל הקשיים הרבים, עבר בחייו מספר מסגרות לימודים שולב בחינוך מיוחד ולוווה על ידי גורמי טיפול לרבות טיפול תרופתי. הנאשם שוחרר מהצבא לאחר שלא שובץ לשירות קרבי משום בעיית האישום כאמור, הואיל וזה היה רצונו, עשה הנאשם למען שחרורו מהצבא.

טיעוני הצדדים לעונש.

עמדת התביעה היא להחמרה בענישה. התביעה נוטלת האמור בתסקיר המתייחס לבעיותיו הקשות של הנאשם, המביאות שירות המבחן למסקנה כי הדרך המועדפת היא שיקומית ולא עונשית, לכיוון הפוך - כשיקולים לחומרה. התביעה מדגישה כי איומיו החמורים של הנאשם על רקע בעיותיו הן הנותנות תמונת מצב חמורה של סיכון המחייבת החמרה בענישה. התביעה שלפני כדרכה שוללת שיקום האדם ומעדיפה ענישתו לפי שהיא סבורה שהאינטרס הציבורי משמעותו - בענישה הפלילית. לדעת התביעה, עולה מהתסקיר כי אין בנמצא אופק שיקומי. כפי שאפרט להלן, אני סבור שהתביעה טועה במשמעות העולה מהתסקיר - לשיטת התביעה תכלית הענישה במקרה זה  היא להרחיק הנאשם ככל האפשר מן הציבור ולזמן הארוך ביותר.

באת כוח הנאשם, עותרת להקל עם הנאשם, וכשם שהתביעה נוטלת האמור בו לכיוון השלילה נוטלת באת כוח הנאשם האמור בתסקיר לחיוב, דהיינו, למסקנה שיש להעדיף האפיק השיקומי על פני העונשי.

העונש.

ראשית לכל, מצאתי להבהיר מדוע אני סבור שטועה התביעה הסוברת כי התסקיר אינו מגלה אופק שיקומי. בעניין זה באופן חריג אצטט מהאמור בתסקיר. וכך נאמר: "אנו ממליצים באופן חריג לשקול להסתפק בימי מעצרו ולהעמידו בצו מבחן למשך שנה. במהלך תקופת הפיקוח נעשה מאמץ לנתבו למסגרת טיפולית ההולמת צרכיו, נשמש עבורו מסגרת תומכת ומציבת גבולות, נעקוב אחר התקדמות הטיפול ונדווח בהתאם."

הנה כי כן, שירות המבחן נוטל על עצמו תפקיד קשה וכבד משקל המצוי במישור השיקומי. יש אך לברך את שירות המבחן הנוטל על עצמו אחריות כה כבדה. ויש להדגיש כי שירות המבחן ממליץ על פיקוח למשך שנה. ממילא אתה אומר שאם יכשל הנאשם בפיקוח ובמטלה שהציב לעצמו השירות הרי יודיע לבית המשפט שאז יישפט הנאשם מחדש.

לא התעלמתי מחומרת האיומים שאיים הנאשם על הכול: אביו, עוברים ושבים ושוטרים. יחד עם זאת יש לראות התמונה בפרופורציה. מדובר בנאשם צעיר לימים בן 19 וחצי חסר הרשעות קודמות ואם כה מסוכן הוא, לשיטת התביעה, נשאלת השאלה כיצד זה עד היום לא הורשע בגין עבירות שהוא מועד להן משום מצבו? נראה כי הנסיבות ששררו אותה עת, הנעוצות ביחסיו עם בת זוגו הן אשר גרמו לנאשם לפרוץ גדרות תסכולו ולנהוג כפי שנהג. יש לשים אל לב, הנאשם מאיים, אך למרות היותו תחת השפעת אלכוהול לא תקף איש באופן פיסי.